למי הטיפול מתאים
- נשים עם הצטלקות קשיחה סביב השתל (קפסולה) שגורמת לכאב או לעיוות
- נשים עם חשד לקרע או לבלאי של השתל
- נשים שרוצות להחליף שתל ישן בחדש, או לשנות גודל וצורה
- נשים שמעדיפות להוציא את השתלים בלי להחליף
- נשים שהחזה שלהן השתנה אחרי הריון, שינוי משקל או עם הגיל
מתי פחות מומלץ
- זיהום פעיל או מצב רפואי לא מאוזן, שצריך לטפל בהם לפני הניתוח
- עישון, כי הוא פוגע בריפוי
- ציפייה שההוצאה תחזיר את החזה בדיוק למצבו שלפני ההשתלה: העור והרקמה עלולים להשתנות, ולעיתים נדרשת הרמה
איך זה נעשה
הניתוח מתבצע בדרך כלל בהרדמה כללית. כשמחליפים שתל בלי טיפול נרחב ברקמה הוא קצר יחסית, וכשמטפלים בקפסולה הוא ארוך יותר. לרוב משתמשים בחתך הקודם. אם התגלה קרע, בודקים באותו ניתוח גם את הרקמה הסמוכה לשתל. כשהשתל ישן, שוקלים להחליף אותו לפני שהוא נקרע, כי הוצאה מתוכננת פשוטה יותר מטיפול בשתל קרוע.
אחרי הוצאת השתל בוחנים את הקפסולה, כלומר הרקמה הצלקתית שנוצרה סביבו. מטפלים בה רק כשצריך, והיקף הטיפול נקבע לפי מצבה: לעיתים משאירים אותה, ולעיתים מסירים חלק ממנה או את כולה. כשהשתל נקרע, מנסים להסיר גם חומר שדלף. בסוף עשוי להיות נקז דק.
בהחלפה מכניסים שתל חדש, ולפעמים משנים את מיקומו או סוגו. כשמוציאים בלי להחליף, אפשר לשלב הרמה כדי לטפל בעודף עור. לפני הניתוח בודקים את מצב השתל באולטרסאונד או ב-MRI.
ההחלמה, שלב אחר שלב
- הימים הראשוניםיש כאב מתון ונפיחות. מקלחת אפשרית בדרך כלל כבר למחרת. אם הוצב נקז, מוציאים אותו אחרי ימים ספורים. כשמוציאים שתלים בלי להחליף, החזה ייראה אחרת בימים הראשונים והעור יתכווץ בהדרגה. כדאי לדעת את זה מראש.
- שבוע ראשוןחוזרים לשגרה יומיומית קלה בתוך כמה ימים. לובשים חזייה תומכת, וממשיכים עם אנטיביוטיקה ומשככי כאב לפי ההנחיה. חום מעל 38, אדמומיות חזקה או נפיחות פתאומית מחייבים פנייה לרופא. כדאי לשמור פרטים על השתל שהוצא או הוכנס, כמו הדגם והיצרן.
- שבועיים עד שלושההנפיחות פוחתת וחוזרים לעבודה משרדית. עדיין נמנעים ממאמץ. בהמשך נקבעים מועדי הבדיקות הבאות, בדרך כלל באולטרסאונד ולפעמים ב-MRI.
- חודשנמנעים מספורט לפחות כחודש, ואז חוזרים אליו בהדרגה, באישור הרופא. בדיקות הדמיה אינן תחליף לבדיקה גופנית שגרתית אצל הרופא.
- 6 שבועות עד 3 חודשיםהרקמות מתייצבות והצורה ברורה יותר.
- שנההצלקות מחווירות. המעקב התקופתי נמשך לפי הנחיית הרופא.
מה לצפות מהתוצאה
בהחלפה אפשר לקבל חזה שנראה ומרגיש טוב יותר, ובהוצאה אפשר להקל על כאב או אי נוחות. אחרי הוצאה, העור והרקמה עלולים להיראות רפויים או שונים מהמראה המקורי. שתלים אינם נצחיים: לפי מקורות רפואיים הם נשארים שלמים בדרך כלל כעשור עד חמש עשרה שנה, ואז עולה הסיכון לקרע, אך אין מועד קבוע. מומלץ מעקב רפואי שגרתי גם כשאין תסמינים, וגם אחרי ההחלפה, כי גם השתל החדש אינו נצחי.
סיכונים ושיקולים
כל טיפול כרוך בסיכונים. הרופא יסביר אותם לפרטי פרטים בייעוץ, ויתאים אותם למצב שלכם.
- דימום או נוזל שנאסף, בעיקר כשמטפלים בקפסולה
- זיהום באזור הניתוח
- היווצרות קפסולה מחדש סביב שתל חדש
- שינויים בתחושת החזה והפטמה
- רפיון בעור או שינוי בנפח אחרי הוצאת השתל
- אסימטריה, גלי עור או סיבוב שתל
- סיכוני הרדמה כללית וצלקת בולטת, ולעיתים ניתוח מתקן
שאלות נפוצות
האם חייבים להסיר את הקפסולה?
לא תמיד. זה תלוי במצב הקפסולה: אם היא דקה ותקינה, לפעמים משאירים אותה, ואם היא קשיחה או מכווצת, מסירים חלק ממנה או את כולה.
כל כמה זמן מחליפים שתלים?
אין מועד קבוע. לפי מקורות רפואיים שתלים נשארים שלמים בדרך כלל כעשור עד חמש עשרה שנה, ויש נשים שזקוקות להחלפה מוקדם יותר או מאוחר יותר. ההחלטה נקבעת לפי מעקב.
איך יודעים שהשתל נקרע?
לעיתים אין תסמינים. לכן מבצעים אולטרסאונד או MRI בתדירות שהרופא קובע. אם משתנים צורת החזה, הכאב או הקושי, פונים בהקדם.
אפשר להוציא ולא להחליף?
כן. אפשר להוציא ולהישאר בלי שתלים, ולעיתים משלבים הרמה לטיפול בעודף עור. מתכננים את זה בייעוץ.
האם צריך נקז?
לא תמיד. זה תלוי בהיקף הניתוח, ובמיוחד בהסרת קפסולה. הנקז מוסר בדרך כלל אחרי ימים ספורים.